דילוג לתוכן

פורסם ב

כמה קבוצות צריך, וכמה תחנות

החישוב הפשוט שמונע את הטעות הכי נפוצה בתכנון משחק שדה, פקק בתחנה אחת.

הטעות הכי נפוצה בתכנון משחק שדה היא לא משימה משעממת. היא פקק.

שתים עשרה קבוצות, שש תחנות, וכולן מתחילות מאותה נקודה. בתוך עשר דקות יש שש קבוצות שעומדות בתור ומשעממות להן, וזה הרושם שנשאר.

הכלל

מספר התחנות צריך להיות לפחות כמספר הקבוצות. לא חצי, לא שני שליש. לפחות אחד לאחד.

זה נשמע הרבה, אבל תחנה היא לא בהכרח מקום עם ציוד. תחנה יכולה להיות שאלה על שלט. שש תחנות “אמיתיות” ושש שאלות פשוטות פזורות במסלול זה מספיק.

אם אי אפשר

לפעמים באמת אין מספיק מקומות. אז יש שתי דרכים:

הראשונה, משימות בלי מיקום. משימה שאפשר לעשות מכל מקום לא תופסת תחנה בכלל, ולכן היא לא יכולה ליצור תור.

השנייה, לא להתחיל את כולם באותו רגע מאותו מקום. פיזור של חמש דקות בין קבוצות פותר חצי מהבעיה בלי לשנות שום דבר במסלול.

למה זה נפתר לבד כאן

המערכת שולחת כל קבוצה לתחנה פנויה שקרובה אליה, ולא לתחנה הבאה ברשימה. כשתחנה תפוסה, הקבוצה פשוט מקבלת אחרת.

זה אומר שהתכנון שלכם צריך להיות סביר, לא מושלם. אבל אם יש שתים עשרה קבוצות ושלוש תחנות, שום ניתוב לא יציל את זה. אין לאן לשלוח.